ליצור כדי לזכור | מפגש בין דורי
נורית ברק קחטן, רכזת מגמת אומנות בבית הספר, משתפת מנקודת מבטה על הפרויקט הייחודי שהולך ונרקם השנה:
"מזה שנים בהר וגיא עורכים פרויקטים מרגשים עם בית ותיקי הגליל.
מגמת תקשורת כבר עשו במהלך השנים הפקה של תוכניות רדיו בהם תלמידינו מראיינים שורדים מהגליל ומתעדים סיפור חיים.
לפני כשנתיים נוצר חיבור מקרי בו לקחתי חלק בהכנת התפאורה למופע מרגש, שסיים תהליך של עבודה משותפת, שהיא עשתה עם קבוצת שורדים ומגמת תיאטרון.
כשהכנו את התפאורה הרגשתי כמה חסרה לנו האינטראקציה עם הוותיקים והאמת ,הקנאה באפרת ובתלמידיה התחילה לצמוח.
כמחנכת כל פעם מחדש אני יכולה לראות עד כמה הפרויקטים האלו משמעותיים לתלמידים שלנו, והחלטנו בצוות האמנות גם ליצור פרויקט שיתאים למגמה שלנו וייצור מעורבות של הנוער.
במהלך הקיץ בנינו עם מירי סיני, שמובילה את הפעילויות עם קבוצת השורדים בבית וותיקי הגליל, תוכנית חדשה של מפגשים ויצירה, המפגישה בין תלמידי מגמת אמנות י"א והשורדים הוותיקים.
לפני שבועיים התקיים המפגש הראשון עם קבוצת הוותיקים לשיחה והיכרות. היה מפגש מרגש ביותר, התלמידים והתלמידות היו מצוינים והותיקים נהדרים. היה ממש מעניין ומכבד.
במהלך המפגש כל תלמיד ישב עם אחד הוותיקים והאזין לסיפור האישי שלו וסימן לעצמו נקודות להתייחסות ביצירה (הקרבה הורית, מעברים, דרך להתמודד עם האימה, חוויות של בדידות ביער, הצפה רגשית, ילדות שלא היתה ובית שנעלם ובית חדש שבנו ועוד.
בסיום המפגש הנוער ציין עד כמה חשובה היתה ההזדמנות לשבת ולהיפגש אחד על אחד ולדבר ובעיקר להקשיב לסיפורים ולראות את האנשים שעברו את כל התלאות והאימה, ולמרות זאת הקימו בית ושומרים על אופטימיות. גם הוותיקים אמרו כמה חשוב להם להפגש עם הנוער ולהעביר את הסיפור שלהם. הם הדגישו שלפני 40 שנה הם לא העיזו לספר כי חשבו שהם משוגעים והוזים, והיום כשהנוער מוכן להקשיב ומתעניין זה מרגש אותם והם שמחים לספר.
בשיעורי האמנות התלמידים החלו לגבש יצירה בהשראת הסיפור האישי- כל אחד בחר נקודה להתייחסות שונה והכין סקיצות ליצירה.
אתמול ערכנו עוד מפגש עם הוותיקים, במפגש הזה התלמידים שיתפו בסקיצה ובחשיבה שלהם בעקבות המפגש הקודם. היה מרגש להפגש שוב ולהעמיק את ההיכרות.
בחודש הקרוב נמשיך לעבוד על היצירות במטרה לערוך תערוכה של כל העבודות וערב פתיחה משותף".
נקודת מבט נוספת היא של מאיה אקסלרוד, תלמידת המגמה משכבה י"א.
"המפגש הראשון שלנו בהרכב מלא (אחרי מפגש ראשוני של שלושה תלמידים שייצגו את המגמה והציגו את הרעיון בפני שורדי השואה) נערך בבית הספר עינות ירדן.
המפגש התחיל עם מבוכה קלה משני הצדדים. אנחנו כתלמידים, לא ידענו איך ליזום עמם שיחה, אך במשך המפגש התחלנו לדבר בעזרת סבב הכרות וכך התחברנו ונוצרה אווירה טובה. בתחילת המפגש פחדנו, לא ידענו איך להתנהג או מה לומר בלי לפגוע בכבודם.
בהמשך המפגש התחלקנו לזוגות, כל תלמיד ראיין ותיק אחר בכדי שיספר את סיפורו האישי בתור שורד שואה. כששמעתי את דבריה של השורדת שעמה שוחחתי, גיליתי על האומץ, ההקרבה מצד ההורים ועל האי מודעות שהייתה לה, כי היא נולדה במלחמה וזאת המציאות שאיתה גדלה. כולנו התרגשנו עד לדמעות".
לאלבום התמונות >> לחצו כאן